| Chapter 25 |
1 | וישב ישראל בשטים
ויחל העם לזנות
אל־בנות מואב׃
|
|
2 | ותקראן לעם לזבחי
אלהיהן ויאכל העם
וישתחוו לאלהיהן׃
|
|
3 | ויצמד ישראל לבעל
פעור ויחר־אף יהוה
בישראל׃
|
|
4 | ויאמר יהוה אל־משה
קח את־כל־ראשי העם
והוקע אותם ליהוה
נגד השמש וישב
חרון אף־יהוה
מישראל׃
|
|
5 | ויאמר משה אל־שפטי
ישראל הרגו איש
אנשיו הנצמדים
לבעל פעור׃
|
|
6 | והנה איש מבני
ישראל בא ויקרב
אל־אחיו
את־המדינית לעיני
משה ולעיני כל־עדת
בני־ישראל והמה
בכים פתח אהל
מועד׃
|
|
7 | וירא פינחס
בן־אלעזר בן־אהרן
הכהן ויקם מתוך
העדה ויקח רמח
בידו׃
|
|
8 | ויבא אחר
איש־ישראל אל־הקבה
וידקר את־שניהם את
איש ישראל ואת־
האשה אל־קבתה
ותעצר המגפה מעל
בני ישראל׃
|
|
9 | ויהיו המתים במגפה
ארבעה ועשרים אלף׃
|
|
10 | |
11 | פינחס בן־אלעזר
בן־אהרן הכהן השיב
את־חמתי מעל
בני־ישראל בקנאו
את־קנאתי בתוכם
ולא־כליתי
את־בני־ישראל
בקנאתי׃
|
|
12 | לכן אמר הנני נתן
לו את־בריתי שלום׃
|
|
13 | והיתה לו ולזרעו
אחריו ברית כהנת
עולם תחת אשר קנא
לאלהיו ויכפר
על־בני ישראל׃
|
|
14 | ושם איש ישראל
המכה אשר הכה
את־המדינית זמרי
בן־סלוא נשיא בית־
אב לשמעני׃
|
|
15 | ושם האשה המכה
המדינית כזבי
בת־צור ראש אמות
בית־אב במדין הוא׃
|
|
16 | |
17 | צרור את־המדינים
והכיתם אותם׃
|
|
18 | כי צררים הם לכם
בנכליהם אשר־נכלו
לכם על־דבר־פעור
ועל־דבר כזבי
בת־נשיא מדין אחתם
המכה ביום־המגפה
על־דבר־פעור׃
|
|
19 | |
